החלטה בתיק תא"ק 57066-11-11

החלטה זו עניינה בבקשת הנתבעת לדחיית התביעה על הסף.

1.     התובעת הגישה תביעה נגד הנתבעת על סך של 1,203,459.61 ש"ח. לטענת התובעת, המנוח, משה שגיב ז"ל (להלן: " המנוח"), נפטר ביום 20.7.05 כשהוא חייב לתובעת על פי ספריה את הסכום הנתבע.

2.     התביעה הוגשה נגד הנתבעת המשמשת נאמנה על הרכוש והכספים אותם הוריש המנוח לבתו על פי צוואה וצו קיום צוואה מיום 7.6.06.

3.     לטענת התובעת היורש חייב בחובות המנוח לפחות עד גובה החלק בעיזבון אותו ירש. לטענת התובעת הנתבעת לא זימנה את התובעת כדין לפני שחילקה את העיזבון וגם לא סילקה את חובות המנוח בדרך חוקית, לפיכך היא אחראית לפירעון החוב של המנוח.

4.     הנתבעת הגישה הבקשה מושא החלטה זאת לדחיית התביעה על הסף בשל התיישנות בהתאם לחוק ההתיישנות תשי"ח-1958 (להלן: " חוק ההתיישנות").

5.     לטענת הנתבעת התקופות בגינן הוגשה התביעה הן תקופות, אשר במועד הגשת התביעה, התיישנו. לטענתה החובות הנתבעים הם בגין חזקה בנכס ברחוב יונה הנביא 2, לתקופה 11/97 עד 11/98; בנכס ברחוב יונה הנביא 6, לתקופה 12/97 עד 9/98; בנכס ברחוב צה"ל 77 לתקופה 07/70 עד 6/99, ולתקופה מיום 4/74 עד 6/99.

6.     לטענת הנתבעת בהתאם לפסק הדין בעניין רע"א 187/05 נסייר נ' עיריית נצרת עלית נקבע כי דיני ההתיישנות יחולו גם על הליכי גבייה מנהליים של רשות מקומית בגין תביעות לתשלום חוב מסים.

7.     עוד טוענת הנתבעת כי כאשר מוכח כי התביעה התיישנה על בית המשפט לדחות אותה על הסף.

8.     התובעת הגישה תגובתה וטענה כי חלק הארי מהחוב הוא בגין פסקי דין שניתנו נגד המנוח, אשר בגינם נפתחו תיקי הוצל"פ וחיובים פסוקים המתיישנים לאחר 25 שנים וזאת בהתאם לסעיף 21 לחוק ההתיישנות.

9.     עוד טוענת התובעת, כי על פי ההלכה הפסוקה החוב מתיישן אך ורק אם לא ננקטו הליכי גבייה מנהליים במשך שבע שנים ממועד היווצרות החוב. כאשר במקרה הנדון ביצעה פעולות רבות לגביית החוב.

10.            בנוסף טוענת התובעת כי בית המשפט העליון החיל את דיני ההתיישנות על החיוב המנהלי, ועל פי דיני ההתיישנות עילת התביעה התגבשה נגד הנתבעת אך ורק לאחר מתן צו קיום צוואה או לכל המוקדם לאחר פטירת המנוח. שני מועדים אלו התרחשו בתוך תקופת 7 השנים שקדמו להגשת התביעה ועל כן לא ניתן לטעון התיישנות.

11.            לטענת התובעת, הייתה לנתבעת האפשרות לנקוט בהליכים של זימון נושים לפי סעיף 123 לחוק הירושה התשכ"ה - 1965 ובמצב כזה הייתה יכולה לטעון כי התובעת ישנה על זכויותיה. אך משבחרה הנתבעת שלא לעשות כן עומדת לתובעת הגנת סעיף 8 לחוק ההתיישנות.

דיון והכרעה

12.            לאחר עיון בטענות הצדדים ובהעדר תשובה מטעם הנתבעת אני קובעת כי דין הבקשה להדחות בשלב זה.

13.            תקנה 101 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן:" התקנות"), מורה באילו מקרים תסולק תובענה על הסף.  הסעד של סילוק תובענה על הסף הוא סעד קשה וקיצוני שבית המשפט יעשה בו שימוש במקרים נדירים ביותר. הלכה פסוקה היא שסילוק תביעה על הסף היא אמצעי חמור שיש להפעילו בזהירות רבה ורק במקרים שבהם ברור שבשום אופן אין התובע זכאי, על יסוד הטענות שבתביעה, לקבל את הסעד שהוא מבקש.

14.            במקרה הנדון לא ניתן לקבוע בשלב זה כי יש לדחות את התביעה על הסף בשל התיישנות. בנסיבות אלו בהן טוענת התובעת כי חלק הארי של סכום התביעה הוא מכוח פסקי דין, אשר ניתנו נגד המנוח, כאשר לעניין זה קובע סעיף 21 לחוק ההתיישנות כי פסק דין מתיישן כעבור 25 שנים אם הזכאי לפיו לא עשה פעולה כל שהיא לגבייתו, הרי שלכאורה במועד הגשת התביעה טרם חלף מועד התיישנות התביעה.

15.            עוד טענה התובעת בתגובתה כי ביצעה הליכי גבייה לגביית החוב ועל כן לא ניתן לטעון כי החוב התיישן.

16.            בנסיבות אלו בהן טענות הנתבעת להתיישנות הן טענות אשר לא ניתן לקבלן ללא עריכת בירור עובדתי, אין מקום לסילוק התביעה על הסף.

17.            הנתבעת תגיש בקשת רשות להתגונן עד ליום 16.05.12.